פסק-דין בתיק תא"מ 14243-04-10

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש למתן פסק דין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר שמיעת סיכומיהם ושמיעת השמאי מטעם הנתבעות.

אקדים ואומר כי הפרשנות לדידי אינה אותה פרשנות אשר ניתנה בפסק דין של ציון צמח בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים,  מפי כב' השופטת מרים ליפשיץ שם עלה לכאורה כי המבוטח לא ישופה בגין החלפת חלקי רכב מקוריים בנסיבות קיומם של חלקים חילופיים.

להלן עמדתי:

ראשית, נראה כי הפרשנות אשר ניתנה לסעיף 8 א' לתוספת לתקנות הפיקוח על נזקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו - 1986 (הפוליסה התקנית), אינה אותה פרשנות אשר אני סבור כי צריכה להינתן. המשמעות של החלפה אינה אך ורק הפעולה הפיזית, של החלפה בלבד, אלא המשמעות היא מכלול העבודה הקשור להחלפה, וכן החלק המוחלף. שכן, אם לא כן, הרי מרוקנת התקנה מתוכן.

שנית, בית המשפט ונראה כי זו היתה למעשה הסיבה העיקרית בפסיקתו, מצא כממצא שבעובדה שהחלקים שהוחלפו היו חלקים משומשים.

במקרה דנן, לא הובאה כל ראיה בדבר קיומם של חלקים שאינם מקוריים ברכב שנפגע. אלא, אדרבא, לכאורה הוצגה ראיה אשר לא הופרכה בפניי, אלא באמירה כללית בלבד, שמדובר בחלקים אשר ניתן היה למצאם, אך כאמור לא מצאתי לכך תימוכין למעט, מסמך אשר אין בו דבר וחצי דבר כדי להוכיח זאת.

שנית, סבורני, כי הפרשנות הנכונה שצריכה להינתן הינה כי במידה והמבוטח  דורש את החלק המקורי, שעה שברכבו היו חלקים מקוריים, אזי, חובה על חברת הביטוח להתקין לו את החלק המקורי מפאת רמות הסיכון השונות וההתאמות אשר צריכות להתבצע שעה שמותקן חלק שאינו מקורי.

לכך אוסיף, כי קביעה שהחברה רשאית להקים חלקים שאינם מקוריים אך ורק בגין חלוף השנים, אינה ראויה בעיניי, מפאת הטעם שמשרד הרישוי אכן מרשה לעשות זאת, אך אינו מחייב לעשות זאת . ואם אדם דורש את המקור, מן הראוי כי יסופק לו.

יש אדם ובשנתיים נוסע ק"מ אחרים, ויש אדם אחר שנוסע ק"מ רבים, הכיצד תתבצע אבחנה במקרה דנן, הכיצד יש להחזיר את המצב לקדמותו במקרה א' כדין מקרה ב'?

נראה לי כי אבחנה זו הינה אבחנה מלאכותית ואינה ראויה שתעמוד כאשר עסקינן בחיי אדם וברכב אשר אמור לענות על כל הצרכים החילופיים.

אני סבור כי מדובר בהמלצה בלבד. כאשר בית המשפט משתכנע כי החלקים היו אכן חלקים חילופיים לפני כן, אם בגין תאונה קודמת, ואם בגין החלפה מסיבות  שונות יפסוק, בית משפט על פי הנתונים שבידו, כדי לא להגיע למצב שבו לכאורה המבוטח מרוויח שיפור במצב רכבו מעבר לסכום אשר היתה אמורה חברת הביטוח, להשקיע להחזרת הרכב לשימוש בטוח.

במקרה דנן, מדובר במקרה אשר נשקל היטב על ידי. חברת אלביט עשתה מאמצים על מנת למצוא חלק חלופי למרות שלדעתי לא היתה חייבת לעשות כן, ומשלא מצאה, והותקן ברכבה  החלק המקורי מן הראוי שאם שילמה במלוא כספה יוחזר לה הסכום על ידי המבטחת של הרכב הפוגע.

באשר למע"מ צודק עו"ד דהאן בטיעוניו המשפטיים, ולפיכך, במקרה דנן,  הריני מקבל את התביעה ופוסק לתובעת סך של 5,452 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 900 ש"ח.

כמו כן, תוחזר אגרת בית המשפט משוערכת להיום כנגד הצגתה.

הנני פוטר את הצדדים מתשלום יתרת אגרה.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: